איך אנחנו מדרגים כלי תקשורת

לכל כלי תקשורת במבזק יש נטייה כללית על סולם של חמש דרגות: שמאל, מרכז-שמאל, מרכז, מרכז-ימין וימין. זו הערכה גסה של הקו המערכתי הכללי — לא שיפוט של כתבה מסוימת, ולא דירוג של אמינות או דיוק.

כלי תקשורת שאין לגביו הסכמה רחבה, או שאינו עוסק בפוליטיקה (ספורט, טכנולוגיה), נשאר ללא דירוג. אנחנו מעדיפים לא לדרג מאשר לנחש.

כשהמקורות חלוקים — כלי התקשורת נשאר ללא דירוג.

• האופן שבו כלי התקשורת מציג את עצמו ואת הקהל שלו.
• בעלות ושיוך מוסדי ידועים לציבור.
• הערכות שפורסמו על ידי גופים שבוחנים הטיה תקשורתית (כגון AllSides,‏ Ad Fontes Media ו־Media Bias/Fact Check לכלי תקשורת באנגלית) ומחקר וסיקור של התקשורת הישראלית.

בעמוד של כל סיפור מוצג מי סיקר אותו, מחולק לשלושה צדדים: שמאל (שמאל ומרכז-שמאל), מרכז, וימין (ימין ומרכז-ימין). כל מותג נספר פעם אחת, גם אם יש לו כמה פידים. כלי תקשורת ללא דירוג נספרים בנפרד ולא מוצבים על הפס.

סיפור מסומן כ״שטח מת״ כשלפחות שלושה כלי תקשורת מדורגים סיקרו אותו, שניים או יותר מצד אחד — ואף לא אחד מהצד השני. המטרה: להראות מה צד אחד של המפה התקשורתית כמעט לא רואה.

בקו העברי יש מעט כלי תקשורת מדורגים משמאל (בעיקר הארץ ו־TheMarker), כך ש״שטח מת לשמאל״ אומר לרוב שהם עוד לא פרסמו. חלק מכלי התקשורת (למשל מעריב וישראל היום) חוסמים גישה מהשרתים שלנו ולכן אינם בקו כרגע.

הקיבוץ לסיפורים הוא אוטומטי ולפעמים טועה — זה משפיע גם על הפס.

חושבים שדירוג שגוי? כתבו לנו עם מקורות ונבדוק: kiril.u@gmail.com.